עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
They say spring will come
Faster than last year
But the cold and frozen winter
Is still here
Don’t worry about what to do
I’m alright
Spring will come to me too
חברים
edyaGemini
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון

...

09/02/2018 16:46
cheesiepeesie
הייתי בעבר יותר ממי שאני עכשיו. עם חלוף השנים, חלק ממני התפורר ועף ברוח. הפוטנציאל וכל החלומות שלי כבר לא פה. התחביבים והחברים גם כן נעלמו. אני לא יודעת מי אני יותר ואם אני מסוגלת לעשות משהו עכשיו, כשאני שבר כלי, צל של מי שהייתי בעבר.
אני מנסה להילחם בזה, בעצמי, ולקום ולעשות, אבל שום דבר לא יוצא. הידיים כואבות והכלים שחוקים. הראש ריק והלב כואב. ואין שום דבר שאני מצליחה להוציא מעצמי. המילים נעצרות לפניי שהן מוצאות את עצמן, והולכות לאיבוד.
אני רודפת אחרי מה שרציתי להיות פעם, למרות שכל מה שאני רוצה עכשיו זה שזה יפסיק. הדמעות, הכאב, ובעיקר הריק הנוראי הזה שלוחץ לי על החזה ולא נותן לי לצאת מהמיטה בבוקר. חשבתי שאם אקבל את המצב שלי יהיה לי יותר קל להיתמודד איתו, אבל זה לא עוזר. מצפים ממני לעשות דברים כי אני אדם מבוגר וזה מה שמבוגרים עושים, ואי אפשר להסביר להם שזה נס שבכלל יצאתי מהבית. הם לא יבינו, והם לא צריכים להבין. זאת לא הנורמה. הם לא צריכים את המאמץ שלי לצאת מהבית, הם צריכים יותר. העולם צריך אנשים שמסוגלים לתמודד איתו.
edya
אחת שיודעת
12/02/2018 14:32
את חייבת לאסוף את החלומות חזרה לשים בקופסא ולממש אחד אחד
את צריכה להגדיל את מעגל החברים שלך שלא תהיי לבד
אני יושעת מהזה הכאב הזה,אולי תשתפיי למה כואב לך...אני פה את תצטכי!
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: